נולד בבואנוס איירס בספטמבר 1949. עלה ארצה בשנת 1965. לאחר השלמת לימודים תיכוניים בבית הספר החקלאי «כנות» התגייס בשנת 1968 לשירות חובה בצה»ל.

עם שחרורו בסוף שנת 1971, החל את לימודיו בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון בחיפה. בשנת 1975 קובל את התואר הראשון (B.Sc.), ובשנת 1986 את התואר השני (M.Sc.), אף הוא בהנדסת מכונות.

במהלך יותר מ 40 שנה עבד כמהנדס, והתמחה בתחומים שונים של מקצועו. משנת 1979 ובמהלך 37 שנים, עד יציאתו לגמלאות ב 2016, עבד בחברה ממשלתית.

בשנת 2005 החל את לימודיו בהיסטוריה באוניברסיטת חיפה, בחוג ללימודי ישראל. בשנת 2009 השלים את התור השני (M.A.). התזה המחקרית הייתה «מזכרת בתיה ומאוריסיו- הגירה והתיישבות בשלהי המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים». בתזה זאת ערך מחקר השוואתי בין ההתיישבות היהודית-חקלאית בארגנטינה לבין מקבילתה בארץ-ישראל באותה תקופה. על אף ההבדלים המובנים בין שני מפעלי ההתיישבות, מהמחקר עלו יותר נקודות דמיון ממה שניתן היה להניח מראש.

בשנת 2019 הוענק לו תואר דוקטור (Ph.D.) מטעם אוניברסיטת חיפה על מחקרו «בין חקלאות ללאומיות- ההתיישבות החקלאית יהודית בארגנטינה בין השנים 1925 ו 1935». המחנה שלו, הן לתואר השני והן לדוקטורט היה פרופסור גור אלרואי. המחקר מתחיל בתקופה בה ההתיישבות בארגנטינה הייתה בתהליך התאוששות מהשפעותיה של מלחמת העולם השנייה, ועלייה לקראת שיא, ומסתיים בתקופה בה ניכרים סימנים ברורים לדעיכת מפעל ההתיישבות בארגנטינה, המלווים בתחילת השלמה עם מציאות זו מצד מנהלי החברה המיישבת, יק»א.

השוואה חלקית עם מפעל ההתיישבות המקביל בארץ ישראל באותן שנים, מאפשר להבין את נקודות הדמיון והשוני ביניהם, וכן לחזות את תהליך הדעיכה, עשורים מאוחר יותר, של ההתיישבות החקלאית בארץ ישראל.