לוגו מדינת-ישראל

מדינת ישראל
משרד החוץ
משרד המשפטים

ועדה בין משרדית לבירור גורל הנעלמים היהודים בארגנטינה

עורך: אפרים זדוף

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
elementor-hf
elementor_library

דיון בוועדת עליה קליטה ותפוצות של הכנסת ב-20 בדצמבר 1999. משמאל לימין: הרב מיכאל מלכיאור – שר לענייני תפוצות, ח"כ נעמי בלומנטל – יו"ר הוועדה, מזכירת הוועדה, ח"כ אופיר פינס, [...], אוסקר חיימוביץ' – נציג המשפחות בישראל, ד"ר אפרים זדוף – נציג המשפחות בארגנטינה.

ישיבת הוועדה בירושלים ביום 27.5.2001. משמאל לימין: עו"ד עירית קאהן, שג' פנחס אביבי, ד"ר אדי קאופמן, עו"ד יעל פרסמן. (צילום: אנדרס לאצ'קו).

ישיבת הוועדה בירושלים ביום 27.5.2001. משמאל לימין: ד"ר אפרים זדוף, עו"ד עירית קאהן, שג' פנחס אביבי, ד"ר אדי קאופמן. עם הגב למצלמה: דניאל פלדמן. (צילום: אנדרס לאצ'קו).

הרקע להקמת הוועדה

בסוף שנות ה-70′, חשו קרובי הנעדרים היהודים בארגנטינה שחייהם שם נתונים בסכנה. חלקם נואשו מחוסר הוודאות הנמשך באשר לגורל יקיריהם, עתידם שלהם ובעיקר מיחס השלטון הצבאי המתנכר. עם בואם ארצה, פנו בני משפחות לאישים בעלי השפעה בארץ, כדי שיפנו בשם המדינה, לשלטונות ארגנטינה ויבררו מה עלה בגורל הנעלמים. באותה תקופה, סברו בני המשפחות שקרוביהם עדיין בין החיים ותחושה של דחיפות נוראה לוותה את בקשותיהם, כדי להספיק ולהציל את מי שרק ניתן. תגובתה של ממשלת ישראל לא ענתה על הציפייה הבסיסית לסיוע ממשי ומידי באיתור הנעדרים ושחרורם. בקרב המשפחות נוצר הרושם שהמדינה לא נקטה בכל האמצעים ויכולת ההשפעה שעמדו לרשותה, על מנת לאתר את האנשים שהועלמו ולשחרר את העצורים וכי הנושא לא עמד על סדר יומה של המדינה ולא נדון ככזה על ידי ממשלת ישראל. על רקע כל אלה, גאו בקרב בני המשפחות תחושות תסכול וכעס כלפי רשויות המדינה. בשנים האחרונות, ניכר לחץ ממדינות שונות באירופה, במטרה להשיג מידע ולהביא את האחראים לרצח אזרחיהן על עונשם. קולה של מדינת ישראל לא נשמע ביחס לאזרחיה (לפחות שניים מהנעלמים היו אזרחים ישראלים), או מאות היהודים שהועלמו. היה בכך רק להגביר את רגשי הכעס והתסכול של המשפחות. הפניה המחודשת של המשפחות למשרדי החוץ והמשפטים ולכנסת בעת האחרונה, היא שהובילה להקמת הוועדה.

חברי הוועדה

הוועדה לנושא גורל הנעלמים בארגנטינה הוקמה ב-11 ביוני 2000. על הוועדה הוטל לבדוק ולהמליץ על דרכים לסייע למשפחות הנעלמים, לברר מה עלה בגורל יקיריהם, למצוא את הגופות ולהביאן לקבורה.

על חבריה נמנו:
שגריר פנחס אביבי – יו”ר, סמנכ”ל לענייני אמריקה הלטינית במשרד החוץ.
שגריר מר יועד מגן – מזכיר הוועדה, אגף אמריקה הלטינית במשרד החוץ.
עו”ד עירית קאהן – מנהלת המחלקה לעניינים בינלאומיים במשרד המשפטים.
עו”ד יעל פרסמן – המחלקה לעניינים בינלאומיים במשרד המשפטים.
ד”ר אדי קאופמן – האוניברסיטה העברית בירושלים.

לוועדה צורפו שני משקיפים שליוו את עבודתה:
מר אוסקר חיימוביץ’ – נציג משפחות הנעדרים בישראל – ארגון “ממוריה”.
ד”ר אפרים זדוף – נציג משפחות הנעדרים בארגנטינה, שגם הועסק על ידי הוועדה כחוקר ומרכז החומר מטעמה.

דין וחשבון הוועדה

.03

במהלך המגעים עם קרובי הנעדרים ונציגיהם, כמו גם מדברי העדים שהופיעו בפני הועדה, עלתה שוב ושוב התביעה לעשיית צדק. פירושו של צדק היה בעיני הפונים, העמדה לדין של האחראים למעצרים, לעינויים ולהיעלמות יקיריהם. תביעה זו, הנטועה בתחושת העוול הנורא שנגרם למספר רב כל כך של בני-אדם, היא תגובה מובנת וצודקת ברמה האנושית אך בעייתית במישור המשפטי. יוזכר, שהאפשרות להעמדת האחראים למעשי הזוועות לדין לא נכללה במנדט הועדה ומן הסתם, לא בכך התמקדה עבודתה. אף על פי כן, נערכה בחינה ראשונית של האפשרויות המשפטיות. להמשך…

.02

במחצית שנות ה-70, הקהילה היהודית בארגנטינה היתה קהילה פעילה ותוססת, בעלת הזדהות חזקה וקשר חם עם מדינת ישראל והציונות. הקהילה היתה מאורגנת במאות ארגונים ומוסדות; עשרות בתי ספר יהודים ותנועות נוער, שכמכלול מקנים חינוך ותוכן לחיים היהודים שם. הקהילה מימנה בעצמה את מוסדותיה ותמכה בבניה הנזקקים. תחושת היהודים היתה של קהילה תומכת וסולידרית. לקהילה היתה נציגות פוליטית מרכזית אחת, אשר ייצגה את כל הארגונים והמוסדות היהודיים- ה- DAIA. היה זה ארגון בעל כוח פוליטי בלתי מבוטל. להמשך…

.01

בשלהי 1998 פנה ד”ר זדוף לגב’ קאהן ממשרד המשפטים, בשם משפחת וינשטיין מארגנטינה, שבנה מאוריסיו נחטף ונעלם בשנת 1978. ד”ר זדוף ביקש בשם משפחת וינשטיין, שמדינת ישראל תפעל להוצאת צו מעצר בינלאומי כנגד האחראים לרצח בנו. . נוכח פנייתו של ד”ר זדוף נבדקו הנושא והאפשרויות המשפטיות, על ידי המחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים ואגף אמריקה הלטינית במשרד החוץ. ץ. לאור בחינה שנעשתה, נראה היה שאין אפשרות ריאלית לפעול להסגרת האחראים לחטיפה והרצח והעמדתם לדין בישראל. יחד עם זאת ניתן, אולי, לסייע למשפחות הנעלמים בדרכים אחרות. להמשך…

.06

אדי קאופמן

פרק זה יעסוק באופן כללי במדיניות הדיכוי, היחס לקהילה היהודית בארגנטינה וביטויי האנטישמיות בפרסומים והצהרות ובקרב הכת הצבאית. בנוסף ימשיך הפרק וידון בממד הסבל הנוסף של היהודים ויביא שלושה ביטויים לכך: האנטישמיות המסורתית (קלאסית), האנטישמיות הנאצית ואנטי-ציונות אנטישמית. דיון נוסף יערך על מספרם היחסי הגבוה של היהודים מקרב הקורבנות ויושם דגש על סבלן של משפחות הקורבנות. להמשך…

.05

לואיס רוניגר ומריו שניידר

בשנים 1976-1983 ארגנטינה חיתה תחת ממשל צבאי שביצע הפרות זכויות-אדם מסיביות ומחרידות כנגד אזרחים ותושבים במדינה, כולל היהודים שבהם. כדי להבין תופעה זו, בעלת השלכות פוליטיות ותרבותיות, ואשר הדיה מהדהדים עד היום בזירה הציבורית שם, חשוב לנתח את ההתפתחויות הפוליטיות והחברתיות-כלכליות של מדינה זו בעשורים שקדמו לשלטון הצבאי של שנות השבעים ותחילת שנות השמונים. להמשך…

.04

עבודת הוועדה חיזקה אצל חבריה את ההבנה שיש צורך לחזק בחברה הישראלית את התובנה על המחויבות לשניים מעקרונותיה הבסיסיים של מדינת ישראל:
– דבקות בכיבוד זכויות האדם.
– היותה של ישראל מדינה יהודית עם קשרים מיוחדים לעם היהודי בתפוצות.
הקשר המהותי הקיים בין שני עקרונות אלה דורשת רגישות מיוחדת ופעולות ממשיות בשני תחומים:
1. מצב של הפרת זכויות האדם באופן כללי ובמצבי חירום.
2. סיכון ביטחונם של היהודים בתפוצות באשר הם, כשהם נפגעים בשל היותם יהודים, ללא תייחסות מיוחדת לדעותיהם השונות. להמשך…

.08

פעילות זרועות המדינה נוכח העובדה שמנדט הועדה לא כלל את בחינת פעולת זרועות המדינה, ולאור הרכב הועדה, ממליצה הועדה להעמיד את המידע שנאסף לרשות גורם חוקר או מבקר אחר אשר יוכל להתייחס לדברים במישור ביקורתי יותר על ידי גורמים אובייקטיביים. להמשך…

.07

אפריים זדוף

החומר הארכיוני שנבדק רוב התיקים שנבדקו שייכים לאוסף תיקי ההתכתבות של משרד החוץ הנוגעים לארגנטינה מהשנים 1985-1975, המופקדים בארכיון המדינה. אף הסוכנות היהודית לישראל נענתה לבקשת ציג הוועדה לאפשר את העיון בתיקים של מחלקת העלייה שלה כדי ללמוד על תהליך ה”מילוט”  הוצאת אנשים בסיכון מארגנטינה באותן שנים. להמשך…

קישורים

Memoria Abierta

 מוסד המאגד תשעה ארגונים מרכזיים לזכויות אדם בארגנטינה.
ממוריה אביירטה נועד לתעד את האירועים בארגנטינה בשנים 1983-1976 ולשמר את הזיכרון כתרומה לחיזוק הדמוקרטיה.

www.memoriaabierta.org.ar

המכון אברהם הרמן

המדור לתיעוד בעל פה של המכון ע”ש אברהם הרמן לחקר יהדות זמננו של האוניברסיטה העברית בירושלים, מחזיק אוסף עדויות של הפרויקט: “יהודים קורבנות המשטר בארגנטינה ויחס המוסדות אליהם בשנים 1983-1976”. פרויקט מספר 216.
בפרויקט יש 46 ראיונות (20 בעברית, 25 בספרדית ואחד באנגלית).

מוזיאון אתר הזיכרון – ESMA

בבניין שהיה שייך למועדון הקצינים של בית הספר למכונאות של חיל הים, התקיים בשנות הרודנות מרכז מחתרתי למעצר, עינויים ורצח.
www.museositioesma.gob.ar

אירועים​

הפרות זכויות אדם באמריקה הלטינית והאוניברסליזציה של זכויות האדם:
היבטים מוסריים ומשפטיים
16-14 בינואר 2002

 

הרחבת אתר ההנצחה ביער “ממוריה” בבן-שמן במעמד נשיא מדינת ישראל
בעקבות המלצתה של הוועדה הבין משרדית בעניין הנעלמים היהודים בארגנטינה נוספו לאתר ההנצחה ביער “ממוריה” בבן-שמן שמותיהם של הקורבנות עליהם נמסרה עדות בפני הוועדה.
לרגל חנוכת הרחבתו של האתר הוזמנו לישראל חברים של ארגון קרובי המשפחה של נעלמים יהודים בארגנטינה ומספר ניצולים. מפעל זה התאפשר הודות לתמיכתם של הסוכנות היהודית לישראל, משרד החוץ, משרד המשפטים והקרן הקימת לישראל.
חנוכת האתר המורחב נעשתה ביום 25 בספטמבר 2003 – כ”ח באלול תשס”ג, במעמד נשיא המדינה.

 

Bosque memoria ampliacion

גזירת הסרט בפתיחת אתר ההנצחה המחודש. מימין לשמאל: מרקוס ויינשטיין
קרובי המשפחה  בארגנטינה,לואיס חיימוביץ’ – “ממוריה” בישראל, משה קצב – נשיר המדינה, יחיאל לקט – יו”ר קק”ל.

 

 

Bosque memoria ampliacion

נשיא המדינה ויו”ר קק”ל מסירים את הלוט
מאחת האבנים עם שמות.

 

 

Bosque memoria ampliacion

נשיא המדינה משה קצב עם שגריר ארגנטינה
בישראל אטיליו מולטני.

  

 

Bosque memoria ampliacion

קבוצה של הורים של נעלמים וניצולים עם השגריר פנחס אביבי,
יו”ר הוועדה הבין משרדית למען הנעלמים היהודים בארגנטינה.

 

רקע

“דברי תודה: למזכירות לזכויות אדם של משרד המשפטים של ממשלת ארגנטינה על הסכמתה לפרסומו של הספר במהדורה זו. למר אלחנדרו אוקרט על עזרתו בהתקנת הספר לגרסתו הדיגיטאלית.”

DAIA Argentinean Jewish Community Centers Association

Report on the situation of the Jewish detainees-disappeared during the genocide perpetrated in Argentina.

Autores:
Marisa Braylan
Daniel Feierstein
Miguel Galante
Adrián Jmelnizky

The list of the Jewish detainees-disappeared and the Jewish victims